Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 21a
מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת, וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ.
Traduction
one may rent houses to gentiles, but one may not rent fields. And outside of Eretz Yisrael one may sell houses and rent fields to gentiles; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: In Eretz Yisrael one may rent houses to gentiles but one may not rent fields. And in Syria one may sell houses to them and rent fields, and outside of Eretz Yisrael one may sell both these, houses, and those, fields.
Rachi non traduit
משכירין להם בתים. ולא גזרינן אטו מכירה דאי נמי אתי לידי מכירה לא עבר אדאורייתא דכי כתיב לא תתן להם חן וחנייה בא''י כתיב דחשיבא חנייתה ומיהו מכירה לכתחילה לא דגזרינן משום מכירה דארץ ישראל:
אבל לא שדות. דאיכא תרתי לאיסורא:
וחוצה לארץ. דמרחק וליכא למיגזר מכירה דהתם אטו מכירה דא''י:
מוכרין בתים ומשכירין שדות. אבל מכירה דשדות לא כיון דאיכא תרתי גזרינן:
טעמא דרבי יוסי מפרש בגמ':
אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ'', וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
Traduction
Even in a place with regard to which the Sages said that it is permitted for a Jew to rent a house to a gentile, they did not say that one may rent it for use as a residence, because the gentile will bring objects of idol worship into it, as it is stated: ''You shall not bring an abomination into your house'' (Deuteronomy 7:26), and this is still considered the house of a Jew. And for the same reason, in every place, one may not rent a bathhouse to a gentile, since it is called by the name of the owner, and onlookers will think that the Jew is operating it on Shabbat.
Rachi non traduit
אף במקום שאמרו להשכיר. בתים לא לבית דירה אמרו אלא לאשתמושי בהו בציבי ותיבנא:
מפני שנקראת על שמו. והרואה שמחממין בשבת אומר שהבלנים שלוחין של ישראל הן:
גְּמָ' מַאי ''אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת''? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִית בַּהּ תַּרְתֵּי: חֲדָא, חֲנָיַית קַרְקַע; וַחֲדָא, דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִמַּעֲשֵׂר.
Traduction
GEMARA: What is the meaning of the mishna’s statement: Needless to say one may not allow gentiles to rent fields? Why is the halakha with regard to fields more obvious than the halakha of houses? If we say that it is because allowing a gentile to rent a field entails two problems, one of which is aiding gentiles in encamping in the land, and the other one is that doing so releases the land from the mitzva of separating tithe, this cannot be correct.
אִי הָכִי, בָּתִּים נָמֵי אִיכָּא תַּרְתֵּי: חֲדָא, חֲנָיַית קַרְקַע; וַחֲדָא, דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִמְּזוּזָה! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מְזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הוּא.
Traduction
The Gemara explains why that cannot be the reason: If that is so, the same can be said about the prohibition against renting houses, as it also involves two problems: One is aiding gentiles in encamping in the land, and the other one is that it releases the house from the mitzva of mezuza. Rav Mesharshiyya says in response: Affixing a mezuza is the obligation of the resident, rather than an obligation that applies to the house. Therefore, if no Jew lives in a house, it is not subject to the mitzva of mezuza. This means that by renting a house to a gentile one is not removing the right to perform the mitzva from the house.
Rachi non traduit
גמ' חובת הדר הוא. ולא חובת הבית הלכך ליכא אפקעתא דכתיב ביתך דרך ביאתך אלמא למי שנכנס ויוצא לתוכה אזהר רחמנא:
Tossefoth non traduit
הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא. פירוש וא''כ אין לגזור בהו שכירות אטו מכירה דמכירה לא מפקע לה ממזוזה אבל בשדות במכירה מפקע להו ממעשר ויש מפרשים דאתיא אפי' למ''ד אין קנין לעובד כוכבים בא''י להפקיע מיד מעשר בסוף השולח (גיטין דף מז. ושם ד''ה אמר) דמ''מ חשובה הפקעה מה שהיא עתה ביד עובד כוכבים והוא זורעה שאינו מפריש ממנה מעשר נמצא שאין מקיימין בזה השדה מצוה התלויה בה אבל בית אין כאן הפקעה מפני שאין הבית עצמו חייב כיון שאין ישראל דר בתוכו ולא נהירא דא''כ מאי קאמר בסמוך לרבי יוסי שדה דאית ביה תרתי גזרו רבנן שכירות אטו מכירה הלא בשכירות גופא איכא תרתי דבשכירות גופיה איכא הפקעה ממעשר שלא יעשר העובד כוכבים מאותה תבואה ועוד קשיא דלשון הפקעה משמע שמפקיע החיוב לגמרי מן הקרקע וכאן אין הפקעה גמורה כיון דאין קנין שהרי גם עתה שהוא ביד העובד כוכבים אם יזרע בה ישראל תתחייב לעשר לכך נראה לפרש דאתיא כמ''ד יש קנין וכשמוכרה לעובד כוכבים הוא מפקיעה ממש ממעשר שאפילו יזרע ישראל לא יתחייב במעשר אבל בית ודאי אינו מפקיע מן המזוזה דאפי' לא ימכרנו לעובד כוכבים אלא שלא ידור בו ישראל אין כאן חיוב מזוזה מן התורה ואפילו אם שכרה ישראל אחר ודר בתוכה דהכי קיימא לן דהא אמרינן פרק התכלת (מנחות דף מד. ושם ד''ה טלית) השוכר בית בחו''ל כל ל' יום פטורה מן המזוזה מכאן ואילך חייבת בא''י חייבת מיד מכל מקום אין חיוב זה מן התורה דמדאורייתא פטורה לעולם כדכתיב ביתך ולא של אחרים ואף על גב דדרשינן ביתך ביאתך להניחה בימין דרך ביאה מ''מ תרי ביתך כתיבי אבל רבנן הוא דחייבוהו לאחר ל' יום מפני שהיא נראית כשלו מידי דהוה אטלית שאולה דכל ל' יום פטורה מן הציצית וה''ה לעולם מן התורה משום דכתיב כסותך ולא של אחרים ורבנן הוא דגזרו לאחר ל' יום מפני שנראית כשלו:

בְּסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין בָּתִּים כּוּ'. מַאי שְׁנָא מְכִירָה דְּלָא? מִשּׁוּם מְכִירָה דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי, מִשְּׂכִירוּת נָמֵי נִגְזוֹר! הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה?
Traduction
The mishna teaches: In Syria one may rent houses but not fields to gentiles. The Gemara asks: What is different about selling houses that it is not permitted to sell houses in Syria? The Gemara answers that it is prohibited due to a concern that this will ultimately result in the selling of houses in Eretz Yisrael. The Gemara challenges: If that is so, let us also issue a decree prohibiting renting houses to gentiles in Syria, lest it lead to renting to gentiles in Eretz Yisrael. The Gemara explains: The prohibition against renting houses to gentiles in Eretz Yisrael is itself a rabbinic decree lest one come to sell the houses, and shall we arise and issue one decree to prevent the violation of another decree?
Rachi non traduit
היא גופא גזירה. שכירות אטו מכירה:
וְהָא שְׂכִירוּת שָׂדֶה דִּבְסוּרְיָא, דִּגְזֵרָה לִגְזֵרָה הִיא, וְקָא גָזְרִינַן! הָתָם לָאו גְּזֵרָה הוּא, קָסָבַר: כִּיבּוּשׁ יָחִיד שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ.
Traduction
The Gemara challenges: But the prohibition against renting a field that is in Syria is also a decree whose purpose is to prevent the violation of another decree, as the prohibition against allowing a gentile to rent one’s field in Eretz Yisrael is a rabbinic decree, and yet we still issue the decree. The Gemara explains: According to Rabbi Meir, there, with regard to selling houses and fields in Syria to gentiles, the prohibition is not merely a decree intended to prevent the violation of the decree with regard to Eretz Yisrael. Rather, Rabbi Meir holds that the conquest of an individual is called a conquest. Once Syria was conquered by King David, who is considered an individual in this regard, the sanctity of Eretz Yisrael applied to it.
Rachi non traduit
והא שכירות שדות דסוריא דגזירה לגזירה היא. דקס''ד משום שכירות דא''י איתסר:
שמיה כיבוש. ובמכירה דסוריא איכא איסורא בין בתים בין שדות הלכך שכירות שדות דסוריא לאו גזירה היא משום שכירות דא''י אלא משום מכירות שדות דלאו גזירה היא אלא איסורא דאורייתא ומיהו לא אחמור בה רבנן למיגזר שכירות דבתים אטו מכירה:
Tossefoth non traduit
קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש. הקשה הר''ר אלחנן דבפ''ק דגיטין (דף ח. ושם) היכא דקתני בג' דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה דברים לחו''ל אמאי לא חשיב הא מילתא דהכא דבמכירת בתים ושכירות שדות שוות לא''י ובשכירות בתים שוות לחוצה לארץ דהא אפילו בחדא פליג התם דקאמר עפרה טמא כחו''ל והרוצה ליכנס לה בטהרה יכנס כא''י ואומר ר''י דתני ושייר ואע''ג דנחית תנא למניינא מ''מ איכא למימר תנא ושייר כדאשכחנא בהרבה מקומות:

כיבוש יחיד. פ''ה שלא היה שם אורים ותומים וששים רבוא ויותר נראה כמו שפירש הר''ר יצחק מהרפוט דכל מה שכבש יחיד כגון יאיר בן מנשה אינו א''י אבל קשיא דאי מא''י הוא אין זה קרוי כיבוש יחיד ואם מחו''ל הוא אפי' היו שם ששים רבוא קרוי כיבוש יחיד לכך נראה כל שאין לו רשות לכבש נקרא חו''ל דכל זמן שלא כבש כל א''י לא היה לו רשות לכבוש חוצה לארץ והכי איתא בספרי פרשת עקב כשכבש דוד ארם נהרים וארם צובה אמר לו הקב''ה סמוך לפלטין שלך לא כבשת ואתה הולך ומכבש חוצה לארץ שנאמר ואת היבוסי יושב ירושלים וגו':
שָׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Traduction
Therefore, concerning a field, which has two problems, as one releases the land from the mitzva of separating tithes and aids gentiles in acquiring land in Eretz Yisrael, the Sages issued a decree as a preventative measure, prohibiting the renting of fields just as in Eretz Yisrael. But concerning houses, which do not have two problems, the Sages did not issue such a decree.
Rachi non traduit
אבל שדות דאיכא תרתי גזרו. שכירות אטו מכירה:
בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְכוּ'. שָׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Traduction
The mishna teaches that according to Rabbi Meir, outside of Eretz Yisrael one may sell houses and rent fields, but one may not sell fields to gentiles. The Gemara explains: Concerning a field, which has two problems when it is in Eretz Yisrael, the Sages issued a decree preventing its sale even outside of Eretz Yisrael. Concerning houses, which do not have two problems, the Sages did not issue a decree prohibiting their sale.
Rachi non traduit
ובחו''ל כו' שדות דאית בהו תרתי גזרו בהו רבנן. דמשכירין ולא מוכרין משום מכירה דא''י:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? שָׂדוֹת דְּאִית בְּהוּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Traduction
The mishna further teaches that Rabbi Yosei says: In Eretz Yisrael one may rent houses but not fields to gentiles. The Gemara explains: What is the reason that one may rent houses but not fields? Concerning fields, which have two problems, the Sages issued a decree as a preventive measure prohibiting the renting of fields in Eretz Yisrael. But concerning houses, which do not have two problems, the Sages did not issue a decree prohibiting renting houses to gentiles.
Rachi non traduit
רבי יוסי אומר בא''י משכירין להם בתים. ולא גזרינן אטו מכירה:
אבל שדות דאיכא במכירתן תרתי לאיסור' גזרינן שכירות אטו מכירה:
וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? קָסָבַר: כִּיבּוּשׁ יָחִיד לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ, וְשָׂדֶה דְּאִית בַּהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Traduction
The mishna teaches that Rabbi Yosei rules: And in Syria one may sell houses and rent fields to gentiles, but one may not sell fields. The Gemara asks: What is the reason that one may sell houses but not fields? The Gemara answers: Rabbi Yosei holds that the conquest of an individual is not called a conquest, and therefore there is no prohibition by Torah law against selling houses in Syria. And concerning a field, which has two problems, the Sages issued a decree as a preventive measure prohibiting the sale of fields in Syria. Concerning houses, which do not have two problems, the Sages did not issue a decree prohibiting their sale.
Rachi non traduit
ה''ג קסבר כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש. הלכך ליכא איסורא במכירת בתים:
שדות דאית בהו תרתי גזרו בהו רבנן. מכירתן בסוריא אטו מכירה דא''י:
וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דִּמְרַחַק, לָא גָּזְרִינַן.
Traduction
The mishna continues: And outside of Eretz Yisrael one may sell houses and fields. The Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara answers: Since this land is at a distance from Eretz Yisrael, the Sages do not issue a decree, unlike Syria, which is near Eretz Yisrael.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה שְׁכוּנָה. וְכַמָּה שְׁכוּנָה? תָּנָא: אֵין שְׁכוּנָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם.
Traduction
In conclusion, Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, that it is permitted to sell houses outside of Eretz Yisrael to gentiles. Rav Yosef says: And this is the halakha provided that one does not make it into a gentile settlement. And how many people constitute a settlement? The Sage taught: There is no settlement that consists of fewer than three people.
וְלֵחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל הַאי יִשְׂרָאֵל וּמְזַבֵּין לְחַד גּוֹי, וְאָזֵיל הַאיְךְ וּמְזַבֵּין לַהּ לִתְרֵי! אָמַר אַבָּיֵי: אַ''לִּפְנֵי'' מִפַּקְּדִינַן, אַ''לִּפְנֵי'' דְּ''לִפְנֵי'' לָא מִפַּקְּדִינַן.
Traduction
The Gemara challenges: But let us be concerned that perhaps this Jew will go and sell to one gentile, and the other owners of the adjacent houses will go and sell to two other gentiles, resulting in a gentile settlement. Abaye said: We are commanded about placing a stumbling block before the blind (see Leviticus 19:14), but we are not commanded about placing a stumbling block before someone who may place it before the blind. In other words, this prohibition applies only when one causes another to sin by his direct action, not in a situation such as this, where the prohibition is two stages removed from the Jew’s action.
Rachi non traduit
וניחוש דלמא אזיל האי ישראל. דשרית ליה לזבוני לחד עובד כוכבים ומזבין להאי יחיד:
ואזיל. האי עובד כוכבים ומזבין לה לתרתי פלגי לתרי ומעכב השלישית לעצמו ואיכא שכונה:
מיפקדינן. גרסינן:
אלפני דלפני כו'. כלומר לכולי האי לא חיישינן:
Tossefoth non traduit
אלפני דלפני לא מפקדינן. האי סימנא בעלמא הוא כלומר לכולי האי לא חיישינן א''נ כיון דאיסור שכונה שלא יבא היזק לישראל קרי ליה מכשול לפני עור:
אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר. מִכְּלָל דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּלָא מוֹגְרִי.
Traduction
§ The mishna teaches that even in a place with regard to which the Sages said that it is permitted for a Jew to rent a house to a gentile, they did not say that one may rent it for use as a residence. The Gemara points out: By inference, this means that there is a place where one may not rent any house to a gentile.
Tossefoth non traduit
אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו וכו'. יש לפקפק על מה היו סומכים בני אדם למכור ולהשכיר בתים לעובדי כוכבים ואף לבית דירה ויש רוצים להביא ראי' להתיר מדתניא בתוספתא (פ''ב) כאן וכאן לא ישכיר אדם ביתו לעובד כוכבים מפני שידוע שמכניס לתוכה עבודת כוכבים אפ''ה משכירין להם ארוות ואוצרות ופונדקאות אע''פ שידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים משמע הטעם משום שמחלק בין מקום שמכניס עבודת כוכבים בקביעות בין שאינו מכניס ובהנך שאומר אינו מכניס עבודת כוכבים בקביעות שרי ולפי זה בעת שהעובדי כוכבים שבינינו אינם מכניסין לבתיהם עבודת כוכבים בקביעות אלא כשיש שם מת או שנוטה למות וגם אותה שעה אינן עובדין אותם מותר אכן משם אין ראיה גמורה כי יש לתלות טעם היתר דארוות ואוצרות דשמא לא אסרה התורה אלא בבית העשויה לדירה דכתיב לא תביא תועבה אל ביתך ולשם אפילו דרך עראי אסור אבל אותם בתים שאינם עשוים לדירה לא אסרה תורה ולהכי שרי ארוות ואוצרות ורבינו חיים כהן היה מביא ראיה להתיר מדגרסינן בירושלמי אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו הא במקום שנהגו למכור מוכר אף לבית דירה ומשכיר אף לבית דירה והיה נראה לו הטעם דבחוץ לארץ לא מיקרי ביתך אלא בארץ וקשו בה טובא חדא כי אין נראה לר''י שיגרע ישראל בחוץ לארץ מעובד כוכבים דאפילו למ''ד אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל בחוצה לארץ מיהא יש לו קנין ועוד קשה לרבי יהודה דגבי מזוזה דכתיב ביתך הכי נמי תימא דמי שיש לו בית בחוצה לארץ יפטר מן המזוזה הא אמר בפ' התכלת (מנחות דף מד. ושם) השוכר בית בחו''ל כל ל' יום פטורה מן המזוזה מכאן ואילך חייבת והטעם כדפרישית לעיל שסוברים העולם שהיא שלו משמע דאם היא שלו חייבת מיד ועוד קשי' לר''י על הירושלמי מאותה תוספתא שהבאתי לעיל דקתני רישא (אין) משכירין להם בתים ולא שדות וכרמים ואין נותנין להם ערבות וקבלות אחד הכותים ואחד העובדי כוכבים בד''א בא''י ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחו''ל מוכרין אלו ואלו כאן וכאן לא ישכיר ביתו לעובד כוכבים מפני שידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים אלמא אף במקום שמותר למכור אסור להשכיר מיהו נראה לר''י דהירושלמי שהביא רבינו חיים ראיה גמורה היא ומן התוספתא לא קשיא מידי דכאן וכאן קאי אא''י וסוריא ואף ת''ק דמתני' נמי סבר הכי דאסור בתרוייהו מכירת בתים אבל בחו''ל שהתירו למכור מותר להשכיר כדאי' בירושל' ולאו מטעמיה דרבינו חיים אלא הטעם מפרש הר''ר אלחנן מפני כשאמרה תורה לא תביא תועבה אל ביתך איכא למימר לא אסור אלא בבית הישראל עצמו שהוא דר בתוכו בעודו דר בו ואפי' בא''י כמו במזוזה שאינו חייב בה אלא בביתו בעודו דר בו אבל השוכר בית אף בא''י פטור מן המזוזה מן התורה ורבנן הוא דגזרו שלא להשכיר לעובד כוכבים מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים והשתא דדוקא בתים העשויים לדירה אבל אינם עשויים לדירה לא גזרו ולכך התירו להשכיר ארוות ואוצרות וכיון דשכירות בית דירה אינו אסור אלא מדרבנן אף בארץ אם כן בחוצה לארץ הקלו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source